אל תצפו ממני להתנצל על שנסיעה למקום שנולדתי ממנו – כי לא. למה לנסוע לשם? למטרות עבודה, מפגשים חברתיים או משפחתיים, פגישות במתקנים רפואיים, קניות וכדומה. אבל בעשור האחרון זה היה העבודה המשרה חלקית שלי (ללא שכר) כעובד מתנדב/צדקה שראה אותי נוסע לבירה בשעות.
פרסומת – המאמר הקצר נמשך להלן
אני לא עושה את זה בשביל הכיף, אני עושה את זה כשצריך לעשות בכלי רכב מתאימים. אז טביעת הרגל הפחמית שלי לא כבדה, והמצפון שלי ברור. באשר לאיזה צבועים, הפוליטיקאים בלונדון המשתמשת לימו-לימו-אני לא יודעת איך הם ישנים בלילה. אחרי הכל, הם ‘המנהיגים’ שמתעקשים לפגוע בנהגים כמוני עם העומס שלהם ועונשי אזור פליטה נמוכים במיוחד – אפילו כשאני מספקת מתנות וערכה ששווה אלפי פאונד ללקוחות במחלקות סרטן, כמו שעשיתי בשבוע שעבר ב קרן מרקוס רות’רפורד/סרטן צעיר למבוגרים סופרים על אוטובוס קרב/מרפאה ניידת.
הרחבת Ulez של לונדון עשויה לשנות באופן בסיסי את שוק המכוניות המשומשות בבריטניה
זה היה במהלך זה שנתקל בלונדון רגע לפני חג המולד כשעלה עלי שהגיע הזמן שכולנו ילחץ על כפתורי האיפוס שלנו. אותם פוליטיקאים מקומיים ולאומיים שונאים מכוניות צריכים להפסיק לברוח נהגים ולהתחיל להכיר בכך שללא בסביבות 60 מיליארד ליש”ט אנו משלמים במיסים שנתיים הקשורים לנהיגה, כלכלת בריטניה תקרוס. יָשָׁר.